יש דברים שמרעילים את הקשרים שלנו.
אחד מהם הוא ציניות.
אנחנו יכולים לעשות הרבה טוב בקשר שלנו.
להשקיע בבן/בת הזוג שלנו
להביא מתנות
ולהיות נחמדים.
אבל כשאנחנו מכניסים ציניות והערות פוגעניות
זה מערער את הבסיס.
בשביל ליצור מערכת יחסים קרובה וטובה
אנחנו זקוקים לביטחון.
כן. ביטחון זה אחד המרכיבים החשובים
בשביל קשר טוב וקרוב.
ואם אנחנו במו ידינו זורעים זרעים של חוסר ביטחון
אנחנו מקלקלים את כל מה שאנחנו בונים.
אני שומעת אנשים שאומרים:
"מה לעשות? אני ציני, כזה אני".
או
"ככה אני מגיבה. זאת אני".
לכם אני אומרת:
תדעו, שזה שומט את הקרקע.
נכון,
בן הזוג יכול לנסות להתגבר על זה.
הוא יכול אפילו להתרגל, ולאהוב אתכם ככה.
אבל לעולם לא תהיה שם תחושה של ביטחון ופתיחות עד הסוף.
כל אחד זקוק לידיעה שיש לו משענת.
להרגיש שאני יכול להביא את הרגשות הכי קשים ורגישים שלי לקשר
אחרת, אנחנו לומדים לסנן את מה שאנחנו אומרים.
וזה קל מאוד להגיע לתחושה
שבה אנחנו בוחרים מה לומר ומה לא לומר.
או במילים אחרות: "ללכת על ביצים"
ולצערנו,
הרבה אנשים מרגישים ככה.
להרבה אנשים זאת אפילו החוויה הבסיסית שלהם כילדים.
שגדלו ולמדו שאי אפשר לומר הכל.
ובזוגיות, האתגר הוא לשנות את החוויה הזאת.
להגיע למצב שבו אנחנו מרגישים בנוח לומר את הרגשות שלנו
בלי שנצטרך לחשוש מהתגובה.
כשמגיעים לזה,
מגיעים לדרגת קירבה עמוקה
שאותה אנחנו רוצים להרגיש בקשר שלנו.
אנחנו צריכים לבנות ביחד רשת ביטחון
קרקע יציבה
שנוכל לעמוד עליה ביחד
והיא תצליח להחזיק כל דבר שיעלה.
וכשאנחנו מסננים – אנחנו מסתירים.
ועם ההסתרות מגיעים סודות
והסודות מתנפתחים.
אז אם אתם רגילים לחיות עם ציניות והערות פוגעות.
אני מזמינה אתכם לעצור רגע
ולשאול את עצמכם
מה יותר חשוב לכם.
האם אתם רוצים להמשיך להיות "מי שאתם"
להמשיך להתנהל כמו שהתרגלתם
או לבנות קשר פתוח, קרוב ואמיץ
שמביא לאיכות חיים של קשר שאולי לא חלמתם עליו עד היום.
כי בסוף, גם אם אתם ציניקנים
עמוק בפנים אתם רגישים
אתם אוהבים
וגם אתם רוצים להרגיש את הקירבה הזו.
זה צורך שאנחנו נולדים איתו.
ואף פעם לא מאוחר למלא אותו.
תמיד אפשר לבחור להיפגש מחדש.
שלכם,
גליה