כדי להרגיש טוב כדאי לעצור ולשים לב לרגעים היפים.
הם יכולים לחמוק ולעבור לידנו, כמעט בלי שנשים לב.
ככל שנשהה בהם
הם ישהו בתוכנו.
מכירים את ההרגשה הזו בגוף כשטוב לנו?
לאחרונה אני בוחרת לשים לב אליה יותר.
לתת לה תשומת לב.
לומר לעצמי:
"אהההה, איזו הרגשה נפלאה!"
ולשאול את עצמי:
"מה גרם לי עכשיו להתמלא ברגע של נחת?"
לפעמים זה נוף יפה.
לפעמים זה המבט על אודי שמתלבש בעצמו –
והעונג על זה שהוא מתפתח בצורה בריאה.
לפעמים זה כיור ריק ונקי ולצדו מטבח מסודר.
(יש תקופות שזה אירוע מיוחד שכדאי לתת לו תשומת לב…)
לפעמים זה הרגע שבו אני נכנסת למיטה,
בשעה שאני עוד יכולה להתענג על הרגע הזה.
לפעמים זו חבורת הילדים הקסומה שלנו שמשחקת יחד,
או סתם עסוקים בשלהם בנחת.
לפעמים זה: "אמא אני אוהב אותך"
ולפעמים זה מבט עיניים קצר ונעים מבעלי…
ויש כמובן עוד ועוד
תשובות שונות לשאלה:
"מה גרם לי להתמלא עכשיו בתחושה טובה?"
אבל אותם רגעים ממש
יכולים לעבור לידי במרוצת היום ואני אפספס אותם.
כי מיהרתי, כי הייתי טרודה במשהו, כי וכי…
ואז, נשאר רק המתח, האחריות, הרשימות
ואלה ממלאים את כולי.
כשאני עוצרת לנשום רגעים של חסד
כשאני נותנת לתחושת הגוף הזו למלא את כולי
ואני מאריכה את הרגע הזה ונותנת לו להיות ארוך יותר ויותר.
ואני מעריכה את הזכות להרגיש ככה.
אז העולם כל כך יפה
והחיים פשוט מושלמים.
באותו רגע – אני מרחפת
ונזכרת מה באמת חשוב לי בחיים.
והיופי הוא שאפשר להיפגש כל יום מחדש
עם הרגעים הקטנים האלה
שלכם
גליה